החלטה בתיק רע"א 28453-01-13

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת ה. אסיף), מיום 4.12.12, אשר דחה את הבקשה שהגישה המבקשת לסילוק על הסף של תביעת המשיב נגד המבקשת, בשל העדר סמכותו העניינית של בית משפט קמא לדון בתביעה. כמו כן, עניינה של בקשת רשות הערעור כנגד ההוצאות שהושתו על המבקשת ע"י בית משפט קמא.

בהתאם לסמכותי מכוח סעיף 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א"), ולאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, אני מוצאת כי היא אינה מצריכה תשובה.

רקע:  

המשיב, אשר נפגע במסגרת עבודתו אצל מעסיקתו - מפעלי נייר בע"מ, ביום 19.10.09 (להלן: "התאונה"), הגיש תביעה בבית משפט קמא בה עתר לסעד הצהרתי המצהיר על תוקפה של פוליסת ביטוח הפנסיה (להלן: "הפוליסה"), שנעשתה לו על ידי מעסיקתו אצל המבקשת.

עוד עתר המשיב במסגרת תביעתו כי בית משפט קמא יורה למבקשת להמציא לידי המשיב את העתק הפוליסה המלא כולל הכיסויים הביטוחיים, הסכומים המבוטחים ותקנון הקרן הרלוונטי, כלשונו.

בנסיבות אלה, מבקש המשיב להתיר לו לפצל סעדיו עם קבלת המסמכים האמורים בדרך של הוספת סעד כספי, לכשיעיין במסמכים.

ביום 6.11.12 הגישה המבקשת אשר מנהלת את קרן הפנסיה "מבטחים החדשה" ואשר אושרה כקופת גמל, בקשה למחיקת התביעה על הסף ו/או להעברת הדיון בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בטענה להעדר סמכות עניינית, מאחר והתביעה עוסקת בעניין שבין עמית לבין קרן פנסיה, על כן היא מצויה בסמכותו הייחודית של ביה"ד לעבודה.

בית משפט קמא הורה על דחיית הבקשה וקבע כי במקרה דנן מדובר בתביעה מכוח התחייבות ישירה של המבקשת כלפי המשיב, שאינה קשורה למשפט העבודה, ומכיוון שהתביעה נעדרת פן ביטוחי - סוציאלי והיא בתחום הביטוחי המסחרי, נתונה לבית משפט קמא הסמכות העניינית לדון בתובענה.

טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי החלטתו של בית משפט קמא לדחות את הבקשה למחיקת התביעה על הסף שגויה, בנסיבות בהן המשיב הינו עמית אשר תובע את המבקשת בגין קצבת נכות המגיעה לו, לטענתו, מקרן הפנסיה.

בנסיבות אלה, ובהתאם לתקנה 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה"), טוענת המבקשת כי לבית הדין לעבודה  הסמכות הייחודית לדון בתביעות של חברים נגד קופות גמל כמשמעותן בחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, ובלבד שהתביעה נובעת מהחברות בקופה או מחבות המעבידים לקופות.

לפיכך, טוענת המבקשת כי תובענות הנובעות מחברות בקופת גמל, כבענייננו, מקומה להתברר בבתי הדין לעבודה ובהם בלבד ועל כן, החלטת בימ"ש קמא לדחות את בקשת המחיקה על הסף מחוסר סמכות עניינית, שגויה. 

עוד טוענת המבקשת כי החלטתו של בית משפט קמא מבוססת על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (בש"א 1385/08 כלל ביטוח נ' יעל גבאי, פורסם בנבו, מיום 28.9.12); אלא מאי, שעל פסק דין זה הוגשה בר"ע בפני בית הדין הארצי לעבודה (עע (ארצי) 625/08 מירב תותי אשבל נ' כלל חב' לביטוח ואחרים, פורסם בנבו, מיום 17.9.09), ששינה את החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים וקבע כי אופיים הביטוחי של ההסדרים הפנסיוניים אינו גורע מסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בתובענות שעילתן ביחסים הנובעים מאותם הסדרים. כמו כן, נקבע כי שם בנסיבות המקרה, לבית הדין האזורי לעבודה אכן קיימת הסמכות העניינית לדון בתובענה.

עוד טוענת המבקשת כי לאחר מועד קרות האירוע פדה המשיב לבקשתו את הכספים שהיו צבורים בחשבונו בקרן הפנסיה ועל כן, בהתאם לתקנה 52 לתקנון קרן הפנסיה ליום 2.3.09 המשיב אינו עמית פעיל בקרן ואינו זכאי להגיש תביעה כנגדה.

לאור כל האמור, טוענת המבקשת כי בית משפט קמא נתפס לכלל טעות משפטית כאשר דחה את הבקשה לסילוק על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, ועל כן יש לקבל את בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידה.

  הפן הנורמטיבי :

סעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק"), אשר דן בסוגית מתן רשות ערעור על החלטת ביניים קובע כהאי לישנא:

"החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".

ודוק, הפסיקה קבעה  כי ההכרעה בשאלת מתן רשות ערעור על החלטה אחרת תיבחן בהתאם למידתו ולעוצמתו של הצורך בהכרעה מיידית בשאלת נכונותה של החלטת הביניים (רע"א 7682/06 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' אלוש (פורסם בנבו), מיום 25.6.2007), כך הדין בסוגית הסמכות העניינית.